דראושה נ' פלאפון תקשורת בע"מ

פסק דין

מבוא

עסקינן בתביעה כספית על סך 150,000 ₪ שהגישו התובעים מר דראושה ח'דר (להלן: "דראושה") וא.ד. מוסך דיזל 2002 בע"מ (להלן:"המוסך") כנגד חברת פלאפון תקשורת בע"מ (להלן:"פלאפון").

תמצית טענות הצדדים

על פי הנטען בכתב התביעה, דראושה שהינו בעלים של מוסך גדול היה לקוח של חברת פלאפון ומנוי על 11 קווים של פלאפון. לטענתו, בהיותו לקוח עסקי מאד חשוב, אזי כל המידע שהיה נחלת פלאפון היה מוגן בקוד סודי ובקוד מחמיר שהיה בידיעתו בלבד ובידיעת עובדי פלאפון.

לטענת דראושה, בשלב מסוים החל להיות מוטרד יחד עם בני משפחתו על ידי גורם שלישי "שזהותו תיחשף בהמשך" – כך על פי כתב התביעה, שהיה נכנס באמצעות נציגי פלאפון לפירוט השיחות שלו ושל בני משפחתו ומשתמש במידע על מנת לפגוע בו ובשמו הטוב ועל מנת להטריד אותו ואת בני משפחתו.

בשלב מסוים על פי הנטען, פנה דראושה לנציגי פלאפון דרך מוקד *166 שמופעל לטענתו באמצעות חברת תקשוב, על מנת לברר אם מישהו מקבל פירוט השיחות של מכשיריו ואז התברר לו, כי כך הם הדברים. נציגת פלאפון בשם וג'דאן מסרה לדראושה, כי בחורה העובדת בשירות המוקד הטלפוני של תקשוב היא זו שחדרה לתיקייה שלו ומסרה מידע לצד שלישי. פניית דראושה לפלאפון על מנת שתטפל בעניין נענתה לטענתו ביחס מזלזל וסתמי.

לאור פגיעת פלאפון בפרטיותו והפרת חובותיה כלפיו טען דראושה, כי נאלץ להתנתק מחברת פלאפון ולעבור לחברה אחרת.

דראושה טוען, כי השתלשלות האירועים המתוארת פגעה בפרטיותו וגרמה לו ולמשפחתו צער רב וסבל נפשי וכן הפכה אותו למקור בוז וסלידה מצד מכריו וחבריו. בנוסף, נפגע שמו הטוב. אי לכך, מבקש לפצותו בגין הוצאת לשון הרע, הפרת חובת הפרטיות, הפסד ימי עבודה והוצאות נלוות ועוגמת נפש. סך הכל העמידו התובעים תביעתם על סך של 150,000 ₪.

בישיבה שהתקיימה ביום 5.9.12 הודיע ב"כ התובעים, כי הוא חוזר בו מתביעתו על פי חוק איסור לשון הרע ומהסעד המבוקש לפי חוק זה ובהתאמה הופחת סכום התביעה ל- 100,000 ₪.

לטענת פלאפון, דין התביעה נגדה להידחות. הנתבעת טוענת, כי כתב התביעה אינו מפרט את כל העובדות המקימות את עילת התביעה נגדה. עוד טענה, כי בעל המנוי זו חברה ותאגיד אינו רשאי לטעון לפגיעה בפרטיות.

פלאפון אינה מכחישה שהתובעים ביקשו שירות הדורש הקשת קוד על ידי המטלפן אליו, עם זאת, מדובר בשירות סטנדרטי הניתן על ידה חדשות לבקרים. לטענתה, היא אינה יכולה לדעת את מי שיתף התובע במיהות הקוד, אולם איש מנציגיה לא העביר את הקוד לאדם אחר זולת התובע.

עוד טענה פלאפון, כי מבדיקה שערכה במערכותיה עולה, כי לא התבצעה על ידה כל הפקת פירוט שיחות עבור המנוי של התובעים ונציגיה עוברים הכשרות קפדניות והנחיות ברורות מתי ניתן להפיק דו"ח פירוט שיחות.

פלאפון מכחישה את סכום הנזקים הנטענים.

ראיות הצדדים

דראושה הגיש תצהיר מטעמו. מטעם פלאפון הוגש תצהיר של גברת עדי רז שהינה עורכת דין בלשכה המשפטית. המצהירים נחקרו על תצהיריהם. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון ומסקנות

לאחר שקילה ובחינה של ראיות וטענות הצדדים מצאתי, כי לא עלה בידי התובעים להוכיח תביעתם ועל כן דין תביעתם להידחות.

אקדים ואציין, כי אני מקבלת את טענת פלאפון, כי כתב התביעה אינו מפרט את העובדות המהוות את עילת התובענה כנדרש בתקנה 9 (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

העובדות היחידות המופיעות בכתב התביעה שבשלן סבורים התובעים, כי יש לחייב את פלאפון לפצותם בגין פגיעה בפרטיות מופיעות בסעיף 7 לכתב התביעה. לטענת התובעים, התובע ובני משפחתו החלו להיות מוטרדים ע"י גורם שלישי שהיה נכנס לפירוט השיחות של התובע ובני משפחתו.